זכויות החולה בישראל


זכויות החולה בישראל מעוגנות באמצעות חוק זכויות החולה (התשנ"ו 1996) באמצעותו הוסדרה מערכת היחסים בין הצוות הרפואי המטפל לבין המטופלים, וכל זאת תוך הגדרת הזכויות הטיפוליות הנזקפות לכל אדם המבקש טיפול רפואי ו/או מקבל טיפול רפואי. ברשימת הזכויות המעוגנות בחוק זה, נכללות בין היתר הזכות לקבלת טיפול רפואי, הזכות לקבלת טיפולים רפואיים דחופים במצבי חירום, הזכות לקבלת טיפול תרופתי, הזכות לקבלת טיפול רפואי ללא הפליה על רקע גיל, דת, גזע, לאום, נטייה מינית וכו, הזכות לקבלת דעה נוספת, הזכות לקבלת פרטי המטפל, הזכות לשמירה על סודיות רפואית וזכויות נוספות.

הזכות לקבלת טיפול תרופתי

על פי חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הזכות לקבלת טיפול תרופתי מהווה את אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר כל של אזרח/ית ישראלי/ת, וזאת בהתייחס לכלל התרופות הנכללות במה שמכונה סל שירותי הבריאות ו/או סל התרופות. על פי החוק, קופות החולים הן אלו המחויבות לספק למבוטחיהם את התרופות הנדרשות, וזאת בכפוף לשיקול הדעת של הרופא המטפל. חשוב לציין שבמקרים מסוימים, קופת החולים רשאית לספק למבוטחיה תרופות חלופיו אשר אינו נכללות בסל התרופות, וזאת במידה ובתרופה המוצעת למבוטח קיים חומר פעיל הזהה לחומר הפעיל המצוי בתרופה הנכללת בסל התרופות.

תרופות מקור אל מול תרופות גנריות – מה חשוב לדעת?

התרופות הנכללות בסל התרופות מתעדכנות משנה לשנה והן נקבעות בהתאם להמלצותיה של ועדת סל התרופות המתכנסת מדי שנה לצורך קיום דיונים על היקף וסוג התרופות אשר ייכנסו לתוך הסל. תרופות הנכללות בסל התרופות מסווגות כתרופות אתיות וכתרופות גנריות. תרופה אתית היא למעשה תרופה מקורית אשר פותחה על ידי חברת התרופות בהתאם לפטנט מוגן לפרק זמן כזה או אחר. מנגד, תרופה גנרית היא סוג של תרופה אשר יוצרו על ידי חברות תרופות שונות בהתאם לפטנט המוגן על התרופה האתית, וזאת לאחר שפרק הזמן בו הפטנט היה מוגן מגיע לסיומו.

התרופות הגנריות הן למעשה תרופות המכילות בתוכן את החומרים הפעילים המצויים בתרופות האתיות, והן משווקות ברוב המקרים בתעריפים מוזלים יותר מאילו שנקבעו לגבי התרופות האתיות. חשוב לציין שבמקרים בהם הרופא המטפל לא הורה בפירוש על הספקת תרופה אתית למטופל, הרוקח המקבל לידיו את המרשם, רשאי לספק למטופל תרופה גנרית בה קיימים חומרים פעילים זהים לתרופה האתית הנדרשת המופיעה במרשם, וזאת בהתאם לסעיף 27 לפקודת הרוקחים המונהג בישראל מאז שנת 1981. חשוב לציין שהשימוש בתרופות גנריות כתרופות חלופיות מתאפשר אך ורק בהתייחס לתרופות כימיות והוא איננו מתאפשר במקרים בהם מדובר בסוג של תרופה ביולוגית.

כיצד בודקים זכאות לקבלת טיפול במסגרת סל שירותי הבריאות?

הזכות לקבלת טיפול תרופתי מעוגנת בחוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן, הזכות נזקפת לכל אזרח/ית ישראל/ית הרשום באחת מקופות החולים השונות הפועלות בישראל. יחד עם זאת, אנו ממליצים לכל אחד ואחת מביניכם להיחשף למלוא הטיפולים והבדיקות הכלולים בסל שירותי הבריאות וזאת באמצעות אתר האינטרנט של משרד הבריאות ואתר הבית של קופת החולים בה אתם רשומים. חשוב לציין שקופות החולים השונות מציעות לקהל מבוטחיהן שירותי בריאות נוספים (שב"ן) אשר נועדו להרחיב את סל השירותים הרפואיים המוצעים במסגרת סל שירותי בריאות. גם לצורך בירור בנוגע להיקף השירותים המוצעים לכם במסגרת השב"ן, אנו ממליצים לכם לבצע בירור אל מול קופת החולים וזאת בנוסף לבירור בנוגע להנחות ופטורים הקבועות בחוק לאוכלוסיות שונות בכל הנוגע לרכישת תרופות, קבלת החזרים וכדומה.

מידע חשוב על קבלת טיפול תרופתי

  • כל סוגי התרופות הנכללות בסל שירותי הבריאות, חייבות להיות מסופקות למבוטחי קופות החולים בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל ובכפוף להתוויות הקבועות לתרופה בעת רישום תרופות כאלו ואחרות בסל התרופות.
  • קופות החולים רשאיות לגבות דמי השתתפות עבור רכישת תרופות הנכללות בסל, כאשר תעריפי הגבייה משתנים מקופה לקופה והם בעלי תקרה מקסימאלית אשר נקבעה בחוק.
  • חולים כרוניים זכאים לפטור מתשלום דמי ההשתתפות עבור רכישת תרופות הנכללות בסל התרופות וזאת מעבר לתקרה שנקבעה בחוק לצורך כך. 
  • הזכאות לפטור ו/או להנחה מתשלום דמי ההשתתפות העצמית נזקפת לקבוצות אוכלוסיה שונות, כאשר לרשות אותן אוכלוסיות ניתן סיוע גם באמצעות ארגונים ועמותות שונות.
  • במקרים בהם קופת החולים חדלה מלספק תרופה אתית כזו או אחרת והיא החליפה אותה בתרופה גנרית, המבוטח רשאי לדרוש מהקופה להמשיך ולספק לו את התרופה האתית וזאת מכוח שיקול הדעת הרפואי ומכוח עיקרון הרצף הטיפולי.
  • קופות החולים אינן מחויבות לספק לציבור המבוטחים תרופה גנרית ו/או אתית אשר אינה נכללת בסל התרופות, כאשר חלק מקופות החולים בוחרות לעשות כן ולאפשר לציבור מבוטחיהן לרכוש תרופות אשר נכללות בסל במחיר מסובסד. ברוב המקרים, אפשרות זו נכללת בשירותי השב"ן המוצעים על ידי קופות החולים השונות והן מתייחסות למספר כזה או אחר של תרופות.
  • גם במקרים בהם התרופה ו/או הטיפול אינם נכללים בסל שירותי הבריאות, הרופא המטפל חייב במתן המלצה רפואית על פי הצורך הרפואי בלבד.
  • במקרים בהם לא ניתן להשיג תרופה כזו או אחרת אשר אינה נכללת בסל התרופות, ניתן להשיגה באמצעות פנייה למסגרות שונות וביניהן וועדות חריגים של קופות החולים ו/או עמותות וארגונים המסייעים בנושא.
  • במקרים בהם הרופא המטפל הורה באופן מפורש על נטילת תרופה מסוימת, חל איסור על קופת החולים ו/או הרוקח לספק לכם תרופה גנרית אשר תשמש כתרופה חליפית.

לסיכום, קבלת טיפול תרופתי מהווה זכות טיפול בסיסית לכל מטופל בישראל והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.