תרגום עלון לצרכן – הכנת אריזות עבור תרופות וציוד רפואי

כל אחד מאיתנו נזקק ויזדקק מדי פעם לתרופה כזו או אחרת – בתקווה שזו תהיה תרופה פשוטה ומוכרת ולא תרופה שנועדה לרפא מחלה קשה, חלילה.

על כל תרופה כזו רשומות מילים רבות, ולכל אחת מהן נלווה גם עלון לצרכן, כדי שאנחנו, המשתמשים בתרופה, נוכל לאסוף עליה כמה שיותר מידע. חשבתם פעם איך בדיוק מנסחים את העלון הזה ואיך דואגים שהוא יופיע בשפה שלנו?

להנגיש את המידע על התרופה לכל אדם

עולם התרגום הוא עולם עתיר מידע ופרויקטים. כל מתרגם יהיה לרוב עמוס בעבודה, משום שבכל רחבי העולם זקוקים אנשים לשירותי תרגום – בייחוד כיום, בכפר הגלובלי שבו אנחנו חיים.

אבל תרגום של חומרים רפואיים אינו דומה לתרגום של שום דבר אחר.

ראשית, חשוב לדעת כי כל טקסט המסופק לצרכנים, כלומר למשתמשים בתרופות, חייב לעבור פיקוח קפדני מאוד. אי אפשר לכתוב טקסט על תרופה כלשהי ו'לשגר' אותה לשוק – היא חייבת לעבור ביקורת לא רק מבחינת איכותה ויעילותה (נושא אחר ונפרד לגמרי, שנבדק עוד במהלך תהליך הייצור), אלא גם מבחינת הטקסט שמופיע עליה.

כן, כן – הטקסט הרפואי הכתוב על אריזת התרופות, ועל מכשירים וציוד רפואי זוכה לתשומת לב רבה, ובצדק: מספיקה טעות אחת, של אות או של מספר אחד, כדי להשפיע על חיי אנשים רבים ובמקרים מסוימים אף לסכן אותם. לכן כל טקסט רפואי רשמי שכזה עובר פיקוח ובדיקות קפדניות. גורם אשר מתרגם טקסטים כאלו צריך להיות, אם כן, מקצועי במיוחד.

שנית, ישנן תקנות ברורות בעולם הרפואה בכל הנוגע לתרגום טקסטים. אלו כנראה התקנות המחמירות ביותר בעולם התרגום – וגם כאן הסיבה לכך ברורה: תרופות הן עניין של בריאות, ולעיתים של חיים ומוות. התקנות הללו, אשר קובעות בדיוק כיצד יתבצע התרגום הרפואי, נועדו להגן עלינו, הצרכנים, ולכן הן כוללות לא מעט הנחיות אשר לנו, מהצד, עשויות להישמע מעט מוזרות.

כך למשל ישנה תקנה מטעם משרד הבריאות הישראלי, אשר קובעת כי כל תרופה צריכה להיות מתורגמת לארבע שפות, לכל הפחות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. במקרים מסוימים המשרד אף מחייב לתרגם את העלונים לצרכן ואת הכיתוב שעל התרופה עצמה ליותר מארבע שפות. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.

האם לחברות התרופות יש חופש פעולה בנושא זה? ממש לא. בניגוד לתחומים רבים אחרים, שבהם העסק הפרטי מחליט אילו שירותים להזמין ומה דרוש לו, כאן, בחלק מהמקרים, החברות השונות חייבות להזמין את אותם השירותים, בין אם ירצו בכך ובין אם לא. במילים אחרות, אותן חברות זקוקות לשירותי התרגום ומחויבות להשתמש בהם, אחרת לא יוכלו לשווק את התרופות שלהן.

על המתרגם מוטלת אחריות לא קטנה

אם תבחנו לרגע תרופה מסוימת מארון התרופות שלכם (לכל אחד יש בבית ארון כזה), תוכלו לראות עד כמה העלון לצרכן מפורט וארוך. גם אם נתמקד רק בשפה אחת, נגלה כי היא כוללת מילים רבות – על אחת כמה וכמה כשמדובר בתרגום לכמה שפות במקביל.

כל אלו, משמעותם דבר אחד חשוב: על המתרגם מוטלת אחריות עצומה, לתרגום המסמך הרפואי באופן הטוב והמקצועי ביותר. התפקיד שלו כאן כפול: גם לתרגם בצורה מהימנה את שפת המקור לשפת היעד (השפה שאליה התבקש לתרגם), וגם לעשות זאת בשפה או בשפות שבהן דוברים הצרכנים המקומיים.

שהרי זו, בסופו של דבר, הסיבה שחברות התרופות מחויבות לבצע תרגומים מסוג זה: הן צריכות להנגיש את התרופות שלהן לציבור הרחב, ולהבטיח שכל אחד יוכל לקרוא בהן.

שלא תטעו לחשוב: עניין זה נכון לא רק בישראל, אלא גם בכל מקום מתוקן ברחבי העולם. בכל מדינה שבה קיים משרד בריאות הפועל באחריות ובצורה תקינה, ישנן הוראות הקשורות לדרך הכתיבה והתרגום של מסמכים רפואיים.

יש לכך סיבה פשוטה והגיונית: המטרה היא שכל מי שאמור או עשוי להשתמש בתרופות, ידע כיצד לעשות זאת בקלות ומבלי שיצטרך לשבור את הראש בנוגע למה שכתוב שם.

המשתמש צריך גם לדעת ממה עליו להימנע, ואילו סכנות טמונות בשימוש בתרופה. בסופו של דבר, לא מדובר כאן בצעצוע להרכבה או ברהיט שאנחנו מתכוונים לבנות: כאן מדובר בתרופות, בבריאות שלנו.

המסקנה מכל אלו ברורה: מתרגם של עלונים רפואיים ושל כל מסמך רפואי באשר הוא, חייב להיות אדם בעל ניסיון רב; אך הניסיון נדרש לא רק בתחום התרגום הכללי, אלא בתחום התרגום של מסמכים רפואיים.

המונחים, ההוראות, הניואנסים הקטנים, הדברים שאסור בתכלית האיסור לכלול במסמכים כאלו – את כל אלו צריך המתרגם לדעת בעצמו, מבלי שחברת התרופות אמרה לו זאת, כמעין סטנדרט בסיסי שהוא צריך להיות מודע לו.

למעשה, המתרגם ממש כמו אנשי הרפואה עצמה, אינו 'עוד נותן שירות' אלא איש מקצוע שצריך להתמחות בתחומו ואולי אפילו לעשות מעין סטאז' של כמה שנים לפני שיוכל להציע את שירותיו ולהיקרא מתרגם רפואי.

המציאות כיום היא שמתרגם של מסמכים רפואיים לא יכול להיות אדם שביצע תרגומים משפטיים, למשל, משום שלא מדובר באותן הדרישות: הוא חייב להיות מקצועי פי כמה, ובעל ידע ספציפי בתחום העיסוק הזה. רק אז יוכל להתהדר בתואר "מתרגם רפואי מוסמך".